.
שם הקיבוץ: גת מיקום: חבל לכיש, כ-5 ק"מ
צפונית לקרית גת. שנת יסוד: 1942.
מקור השם: גת הפלישתית, שמיקומה המשוער הוא
באיזורנו
ארצות מוצא עיקריות: מייסדים:
בוגרי "השומר הצעיר" גליציה (פולין), אוסטריה (וינה), יוגוסלביה, השלמות:
בוגרי השוה"צ מרומניה , בולגריה, ברזיל.
אוכלוסיה: 165 חברים, 133 תושבים, כמאה ילדים. שטח:
8000 דונם.
1933-1942 ליד כפר סבא מתקבצים המייסדים –הגליצאים,
הוינאים והיוגוסלבים ועולים על הקרקע ב-1942
, באדמות ע'רק אל-מנשייה (קרית-גת של היום). 1943-1947 ביסוס, בנייה ויצירת קשר עם
ערביי הסביבה. 1947-1949 לפי
"מפת החלוקה" גת נמצאת מחוץ לגבולות מדינת ישראל. עם הכרזת המדינה פורצת
המלחמה וילדי הקיבוץ מפונים ב"מבצע תינוק". הקיבוץ סופג הפגזות מתמידות
של הצבא המצרי עד שחרור הנגב. לקראת סוף המלחמה נערכו בקיבוצנו שיחות לפינוי הצבא
המצרי הנצור ב"כיס פלוג'ה" (אזור צומת פלוגות). בצד המצרי נכח קצין
צעיר, גמאל עבד-אל-נאצר, לימים נשיא מצרים, והבית בו נערכו השיחות נקרא בפינו עד
היום "בית נאצר".
שנות ה 50
קליטת צעירים ועשייה תרבותית תוססת. ב 1956 נבנה המוסד החינוכי ע"ש
שלום פינצי, בשותפות עם קיבוץ גל-און. שנות ה-60 בניה ופיתוח חקלאות מושקית עם חיבור
הנגב ל"מוביל הארצי". שנות
ה-70 נקנה מפעל לייצור מיצים בשותפות עם קיבוץ בית-ניר ושמו "גניר".
שנות ה- 80 – ב- 1989 עוברים ללינה
משפחתית. שנות ה-90 - הצטמצמות דמוגרפית ומשבר כלכלי. 1997 – נבנה
ביה"ס היסודי "שדות יואב". שנות האלפיים – עשור של שינויים
חברתיים, אירגוניים, כלכליים, ודמוגרפיים: מעבר הדרגתי אל "מודל רשת
ביטחון" (2008), שיוך נכסים יצרניים ודירות לחברים. המצב הכלכלי משתפר ומאפשר
הרחבת דירות לכל החברים. מפעל העץ הותיק נסגר ו"גניר" התמזג עם
"גן-שמואל מזון". ב 2007 הוחלט
על הקמת שכונת הרחבה ועל קליטה לחברות של בנים הבונים ביתם בתוך הקיבוץ.
ענפי המשק:
בעבר: חקלאות – צאן, דגים, חזירים, לול
ומדגרה, בננות, גן ירק, אבוקדו, פירות נשירים, כרם, פרחים. תעשיה – מפעלי עץ, מפעל
אריזות, מתפרה מסחרית. תיירות – לינה כפרית.
בהווה: ענף צומח מאוחד, הכולל גידולי שדה
(חיטה, כותנה, תירס, חמניות), פרדס, מטעי רימונים ושקדים, "רפת דרום",
רפת חלב משותפת עם קיבוץ פלמחים, בריכת שחיה מסחרית.
מפעל מרכזי: "גניר", מפעל מיצים בשותפות
עם הקיבוצים בית ניר וגן שמואל.
אטרקציה למבקרים: מרכז ספורט "קלאב גת"
הכולל בריכת שחיה, מגרשי טניס וחוות רכיבה על סוסים.
תרבות: בכל התקופות היתה פעילות תרבותית ענפה –
בעבר התקיים שנים רבות חוג לדרמה, וכן מקהלות ותזמורות בגדלים שונים. גם כיום אנו
מציינים במשותף את כל החגים, כאשר הדור השלישי מצמיח גם הוא נגנים וזמרים רבים.
ספורט: שנים רבות התקיימה בקיבוץ קבוצת כדורסל
"הפועל גת", וכמו כן היו קבוצות כדורגל ומבצעי ספורט-עממי.
מוסדות ואתרים מקומיים: "בית נאצר" – המבנה
בו נערך המשא-ומתן עם הצבא המצרי בסוף מלחמת העצמאות, ביה"ס היסודי האיזורי
"שדות-יואב", " איצו-בר" – פאב ביוזמת צעירי הקיבוץ,
מונחים מהעגה המקומית: "קומונה" – השם
הלא-רשמי של ענף ההלבשה, זכר היסטורי לשיטת חלוקת הבגדים בראשית הקיבוץ (קומונה
א'), "התלם הארוך" – המיתוס המכונן של הפלאחים הראשונים שבחרו בשדות
הנגב הפתוחים, "פואיה" – חלקו הדרומי של חדר האוכל, שרוב הזמן עומד ריק
ללא שולחנות, ומתמלא רק בחגים או באירועים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה